מערכת האסטרולוגיה הצדדית או המזרחית מבוססת על מיקום חגורת הכוכבים הקבועים וקבוצות הכוכבים בשמים, בעוד שגלגל המזלות הטרופי או המערכת האסטרולוגית המערבית מבוססים על מיקום השמש ביחס לכדור הארץ. אסטרולוגיה צדדית היא שיטת אסטרולוגיה המשמשת חלק מהאסטרולוגים המערביים המבססת את פרשנותם סביב השימוש בגלגל המזלות הצדדי. הוא הובא למערב על ידי האסטרולוג האירי סיריל פייגן בשנת 1944 והוא מתורגל על ידי מיעוט של אסטרולוגים מערביים. אסטרולוגיה צדדית קושרת את המזלות שלה לקונסטלציות הממשיות והיא מורכבת יותר, אך בעלת אוריינטציה מתמטית רבה יותר מהאסטרולוגיה המערבית.
במקור, הדרגה הראשונה של גלגל המזלות הייתה משותפת לשתי המערכות. עם זאת, בשל המוזרויות במסלול כדור הארץ, נראה כי חגורת הכוכבים וקבוצות הכוכבים משתנה ביחס לגלגל המזלות הטרופי. כתוצאה מכך, שני המזלות מתרחקים זה מזה. זה נקרא תהלוכת ימי השיוויון, וכיום ההפרש בין שתי המערכות מחושב בערך 23 מעלות. לכן, אם אדם נולד ב -1 בינואר, תהיה לו השמש במזל גדי על פי המערכת המערבית, אך על פי המערכת הצדדית השמש תהיה בערך 16 מעלות קשת.
על ידי ניסיון מעשי השימוש בשיטת Sidereal עדיף. היא נכונה יותר מבחינה מתמטית, והיא גם חודרת ליסודות העדינים של הטבע, כגון שכל, אינטלקט ורוח, כדי להציג תמונה שלמה יותר של שהותה של נשמתנו בתחום הזמן והמרחב.
המערכת האסטרולוגית Sidereal מציינת את נקודות החוזק והחולשה שאדם יחווה בחיים, וכן ממליצה על אמצעים מתקנים לשיפור עתידנו. הקארמה או הגורל שאנו נולדים איתם נועדו על ידי פעילויות בלידות קודמות. האסטרולוגיה הרוחנית של הודו מציעה שקארמה אינה נצחית וניתנת לשינוי.

מקורות, בבלים

מקובל לחשוב שהבבלים הם אלה שיצרו את הפרקטיקה והמדע של האסטרולוגיה. התרשימים האסטרולוגיים שלהם אפשרו להם לחזות את הישנות העונות ואירועים שמימיים מסוימים. אז, בהתחלה ובמשך יותר מ -2,000 שנה, אסטרולוגיה ואסטרונומיה היו אותו מדע.

האסטרולוגיה הבבלית הוצגה ליוונים בתחילת המאה ה-4 לפנה”ס, ובאמצעות מחקריהם של אפלטון, אריסטו ואחרים, האסטרולוגיה זכתה להערכה רבה כמדע. עד מהרה היא אומצה על ידי הרומאים (השמות הרומיים למזלות משמשים עד היום) והערבים ומאוחר יותר התפשטה ברחבי העולם כולו.

בעוד שהאסטרולוגיה המוקדמת ביותר שימשה כדי להשליט סדר מתוך הכאוס הנראה לעין, היא שימשה עד מהרה לחיזוי דפוסי מזג אוויר, בעיקר למטרות חקלאיות. בסופו של דבר הוא הורחב כדי לכלול תחזיות של אסונות טבע, מלחמה ואירועים אחרים המשפיעים על המצב האנושי. ברגע שההצלחה בתחומים אלה התבססה, הייתה זו התפתחות טבעית של האסטרולוגיה לשמש כאמצעי לייעוץ למלכים וקיסרים, ועם הזמן, לאוכלוסייה בכללותה.

גלגל המזלות (שנגזר מהמילה היוונית שמשמעותה מעגל בעלי חיים) התפתח ככל הנראה במצרים העתיקה ואומץ מאוחר יותר על ידי הבבלים. אסטרולוגים מוקדמים ידעו שנדרשו שנים עשר מחזורי ירח (כלומר, חודשים) עד שהשמש תחזור למקומה המקורי. לאחר מכן הם זיהו שתים עשרה קבוצות כוכבים שהם צפו בהן קשורות להתקדמות העונות והקצו להן שמות של בעלי חיים ואנשים מסוימים (בבבל, למשל, נמצא שעונת הגשמים מתרחשת כאשר השמש הייתה בקבוצת כוכבים מסוימת שנקראה אז דלי, או נושאת המים).

בסביבות שנת 2000 לפנה”ס, אסטרולוגים בבלים האמינו כי השמש, הירח וחמשת כוכבי הלכת הידועים באותה תקופה (צדק, מאדים, מרקורי, שבתאי ונוגה) הם בעלי כוחות נפרדים. מאדים, למשל, נראה אדום והיה קשור לתוקפנות ולמלחמה.